פיוטר טולסטוי והמסר של רוסיה למדינות נאט"ו

בתמונה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חותם על צווים המכירים ברפובליקה העממית של דונצק (דונייצק) וברפובליקה העממית של לוהנסק (לוגנסק), 21 בפברואר 2022

"רוסיה צריכה להחזיר לעצמה את גבולות האימפריה הרוסית. כאשר מספר מדינות שבעבר היו חלק מהאימפריה יצטרפו לרוסיה, אז גם המדינות הבלטיות ופינלנד יזחלו בעצמן אלינו מתוך הכרה במצבן העגום".

את הדברים האלה אמר סגן יושב ראש הדומא (הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי) פיוטר טולסטוי במהלך חודש ינואר. טולסטוי מכהן בדומא מטעם מפלגתו של ולדימיר פוטין "רוסיה המאוחדת". לטובת מי שלא מצוי בפוליטיקה הרוסית, פוטין אינו המנהיג "הרשמי" של מפלגת "רוסיה המאוחדת" (התפקיד הזה שמור לדמיטרי מדבדב), אבל הוא המנהיג בפועל של המפלגה. טולסטוי הוא רק אחד מסגני יושב ראש הדומא (יש 11 כאלו), אבל הוא גם אחת הדמויות המרכזיות במערך התעמולה במשטרו של פוטין. ואם תמהתם לגבי קשר של סגן יושב ראש הדומא לסופר הנודע, אז כן, מדובר בבן נינו של לב טולסטוי.

טולסטוי

טולסטוי הגיע לפוליטיקה מערוץ התעמולה המרכזי של פוטין – "הערוץ הראשון". ערוץ זה עוסק בשידור המסרים הפוליטיים והאידיאולוגיים עליהם השלטון המרכזי במוסקבה מעוניין לחנך את האזרח הרוסי אך יש לו תפקיד נוסף. התעמולה של "הערוץ הראשון" מכוונת גם לכל מי שהקרמלין רואה בו סוכן תודעה פוטנציאלי של "העולם הרוסי", כלומר כל דוברי הרוסית בעולם. כדאי לציין שעקב היותו ערוץ תעמולה רוסי, פעילותו נאסרה במספר מדינות אירופאיות הגובלות ברוסיה (ראוי לציין כי הערוץ הראשון נצפה בישראל ורבים מבני הדור המבוגר בקרב דוברי הרוסית בארץ מגבשים את עמדתם כלפי העולם הגדול, בין היתר, לפי המסרים היוצאים מהאולפנים במוסקבה).

אחרי שהדברים פורסמו, טולסטוי אמר שזאת בכלל הייתה "בדיחה שנאמרה בשיחה עם עיתונאים". ברם, אין מדובר בבדיחה ולא בפטפטן בעלמא. טולסטוי הצטרף לפוליטיקה על תקן אחד האידיאולוגים החשובים של רוסיה הפוטיניסטית והוא יודע מה נכון להגיד ומה מצופה ממנו. אז מה הייתה המטרה של הרטוריקה האימפריאליסטית בה נקט טולסטוי?

כדי לענות על שאלה זו, יש להעמיק, שלב אחר שלב, לתוך הלך המחשבה של פוטין.

סגן יושב ראש הדומא פיוטר טולסטוי

פוטין

דבריו של טולסטוי נאמרו על רקע השיחות בין רוסיה לנאט"ו. יש להבין כי המטרה המיידית של רוסיה הפוטיניסטית מול המערב היא להרחיק את נאט"ו מגבולותיה. במבט ראשון, נראית המטרה הזאת מעט מופרכת. הרי על גבולותיה של רוסיה כבר יושבות ארבע מדינות החברות בנאט"ו – אסטוניה, לטביה, ליטא ופולין. כלומר, נאט"ו נמצאת כבר כיום במרחק של 600 קילומטרים ממוסקבה, בירת רוסיה, ובמרחק של 120 קילומטרים בלבד מהעיר השנייה בגודלה של רוסיה, סנקט פטרבורג. פוטין יודע שרוסיה לא מסוגלת להילחם בנאט"ו ובאיחוד האירופי ולא שוגה בדמיונות ביחס למגבלותיה הצבאיות, הכלכליות והתעשייתיות של ארצו בהשוואה לארצות הברית ובעלות בריתה. כלומר פוטין מבין היטב שרוסיה לא מסוגלת להרחיק את נאט"ו מהמאחזים שכבר השיגה סמוך לגבולותיה.

אבל האם פוטין בכל זאת חולם על חזרה, ולו חלקית, לגבולות האימפריה הרוסית? התשובה היא "כנראה שכן". ואם רוצים להרחיב את גבולות רוסיה מבלי להיכנס לעימות ישיר עם נאט"ו, צריך להתחיל מאזורים שנוחים יותר לסיפוח מבחינה תרבותית, אתנית ופוליטית ושלא משתייכים לספרה המערבית בשום צורה. וכך אנו מגיעים למזרח אוקראינה – מוקד המשבר הנוכחי.

כוחות גדולים של צבא רוסיה מרוכזים עתה סמוך לגבול המזרחי של אוקראינה וייתכן שתהיה פלישה רוסית כבר בימים הקרובים. האם המטרה של פוטין היא לכבוש את "הרפובליקה העממית של דונייצק" ואת "הרפובליקה העממית של לוהנסק" – האזורים הבדלניים הפרו-רוסיים במחוזות דונצק ולוהנסק של אוקראינה שהכריזו על עצמאות במהלך 2014? האם הוא בעצם רוצה לכבוש את מריופול, עיר אוקראינית חשובה היושבת על שפת הים אזוב (ים שרוסיה רואה בו אגם רוסי פנימי מאז כיבושו של חצי האי קרים)? או אולי יש לפוטין מטרה מרחיקת לכת והוא מתכוון ליצור בכוח הכיבוש מסדרון יבשתי שיחבר את חצי האי קרים לרוסיה? למרבה הצער, אין תשובות טובות לשאלות אלו והכוונות של הקרמלין עדיין אינן ברורות.

הרפובליקה העממית של דונייצק בשחור (שאר מחוז דונצק בצהוב עם פסים שחורים), הרפובליקה העממית של לוהנסק בכחול (שאר מחוז לוהנסק בצוהב עם פסים כחולים) ואוקראינה בצהוב (חצי האי קרים באפור עם פסים צהובים)

ארגון נאט"ו והאיחוד האירופי

אם וכאשר רוסיה תפלוש למזרח אוקראינה, אפשר לומר בביטחון מלא שחיילי נאט"ו לא יילחמו לצד הכוחות האוקראינים נגד הצבא הרוסי. לא רק שאין לנאט"ו מחויבות כזאת אלא גם ניכר שמנהיגי מדינות נאט"ו כבר השלימו עם התפיסה שאוקראינה היא אזור השפעה רוסי. אולם, סביר להניח שמדינות המערב תצענה סיוע לצבא האוקראיני (יש לציין שהצבא האוקראיני כיום מהווה כוח הרבה יותר משמעותי ממה שהיה לפני חמש שנים). לארצות הברית ולמדינות מערב אירופה אין שום התנגדות שחיילים אוקראינים יתישו את כוחה הצבאי של רוסיה על אדמת אוקראינה.

לעומת זאת, ליטא, לטביה, אסטוניה, פולין ופינלנד הן סיפור אחר. נאט"ו והאיחוד האירופי לא יכולים להרשות פגיעה בבשר מבשרם. תקיפה של אחת ממדינות נאט"ו היא מלחמה עם ארגון נאט"ו כולו ותקיפה של אחת ממדינות האיחוד האירופי היא מלחמה עם האיחוד האירופי כולו (פינלנד חברה באיחוד האירופי אבל לא בנאט"ו – המדינות האחרות הנזכרות לעיל חברות בשני הארגונים).

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא צרפת עמנואל מקרון במהלך פגישה במוסקבה, 7 בפברואר 2022

המסר הרוסי

פוטין מבין היטב שארגון נאט"ו לא יילחם על אוקראינה אבל כן יילחם על פולין ועל אסטוניה. אז אם נחזור לדברים של טולסטוי, הרטוריקה האימפריאליסטית שלו – רטוריקה בה נקטו גם פוטין ובכירים אחרים במנגנון התעמולה שלו לאורך השנים – היא בעצם איום מרומז למדינות המערב: אל תתערבו בסכסוך שלנו עם אוקראינה שכן מדובר בעניין רוסי פנימי, וזכרו שיש באירופה אזורים שהיו בעבר חלק מהאימפריה הרוסית, כך שאם בכל זאת תבחרו להתערב בסכסוך לא לכם, אתם עוד עלולים למצוא אותנו 100 קילומטרים מברלין ו-100 קילומטרים משטוקהולם.

יעקב לופט הוא בוגר אוניברסיטת הומבולדט בברלין, האוניברסיטה העברית וישיבת מרכז הרב, עוסק בהיסטוריה, בתרבות ובאקטואליה של המרחב הבלטי